אני, חבקוק ספר חדש מאת רבקה רז

הוא יודע שרק המנהרה תביא אותו לאן שהוא באמת רוצה להגיע, אל הים שאליו יגיח מפתח המנהרה ויהיה הים שלו, הוא בטוח שהגיע הזמן לזוז. גם אנטואן דונאל מ"400 המלקות" של פרנסואה טריפו רצה יותר מכל להגיע אל הים. היה לו ברור: הוא חייב לזוז, ובהזדמנות ראשונה, הוא בורח ורץ אל הים, המקום היחידי שראה כמעט מכל חלון ושרצה להגיע אליו יותר מכל.

רומן חדש, אוונגרדי וכובש, "אני, חבקוק". הגיבור, ששמו הייחודי בא לו באופן מקורי, הוא משורר ללא קוראים, אמן המחפש קהל ונאחז בקוראת אחת ויחידה בלית ברירה בחזקת נפש נוגעת בנפש. הרומן נוגע כמובן בבדידותו של האמן בתוך המרחב החברתי. חבקוק הוא דמות ביזארית של משורר השואף להבקיע דרך אל הים מבעד למנהרה שהוא חופר סמוך לביתו. יש כאן ברומן הקאמרי הקצר הזה קטעי דיאלוג נדירים בין אדם לנוף כסוג של סמל לחופש ולחירות.
עולמות פנטסטיים שלמים נפתחים לפני חבקוק, לא על כוכבים רחוקים אלא ממש כאן, מעבר לדלת. אפילו מבט סתמי בבקבוק של מים מינרליים פותח עולם.

מאמרים על הספר:

"אני, חבקוק" היא יצירה רב משמעית. היא  מאפשרת לקורא להרחיק לכת, בינו לבין עצמו, בדיון פנימי בקשר שבין הרגש האנושי, לבין המחשבה האנושית המושכלת לבין עצם קיומו. זו יצירה עברית, ישראלית, שהיא כלל אנושית. משום שאינה דומה לכל מה שנכתב כאן, ומשום שהיא יצירה פתוחה, היא גם דלת פתוחה מיוחדת במינה. ואני מוסיף לקוראים – היכנסו. זו הזמנה אישית שלי. רבקה רז ראויה. וגם הקורא." אורציון ברתנא. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

"...כעת אחרי שנים יוצא לאור רומן קאמרי משלה תחת השם המוזר והמקורי "אני, חבקוק" (טוטם). מיהרתי לקרוא אותו ולא נכזבה תוחלתי. הגיבור של הרומן הזה ששמו בא לו באופן הורִי מקורי ומתוך בחירה אישית הוא דמות ביזארית של משורר השואף להבקיע דרך אל הים מבעד למנהרה שהוא חופר סמוך לביתו. הנה מצטלב לו הגיבור העכשווי של רבקה רז, המצוי בתנועה אחת מתמדת וזה כוחו, עם אותה גיבורה של רומן ראשון הנמצאת כל הזמן בתנועה סיזיפית של הטיפוס על ההר." רן יגיל. לקריאת המאמר המלא לחצי כאן

"ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נפלאות העולם, נפלאות היצירה" הרצל חקק. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

"הולדת המשורר מתוך רוח המטאפורה. "אני, חבקוק" היא אחת היצירות המופלאות ביותר שבהן שוטטתי אי פעם, ספר שבו הפרוזה פיוטית והשירה פרוזאית, והן מאירות זו את זו אהדדי; ספר שגם שמו הדו-קוטבי – אני פסיק חבקוק -- הופך את הפרוטגוניסט שלו למסתורי, ולא אכנס לזה כאן." גדי קיינר. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

"גיבורה של רז, היוצר חבקוק, נקלע למשבר יצירה: הוא חי בעולם שבו כבר אין סבלנות להקשיב לחקירה כזאת של המילים והדימויים כאילו היו חפצי משחק. כשהוא הולך לשבוע הספר, הוא מתמלא עלבון. הוא נעלב בשם השפה העברית כולה כי האנשים לא טורחים להקשיב לו או לקרוא אותו, הם מעדיפים לצלם אותו. ומה הטעם לשורר בעולם כזה? מה הטעם להתנבא? נביא-משורר שלא מקשיבים לו מתקשה למצוא את הטעם במילים שלו." קרן דותן. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

מתוך תגובות הקוראים לספר

"הייתי רוצה להוסיף אספקט מסוים שנותר קצת בצל (אולי כי הוא לכאורה מובן מאליו בטקסט פואטי כשלך המדובר בשפה שאת הגית). כבר הרבה זמן לא חוויתי עברית כל כך יפה. הייתה לי תחושה, שלמילים ולמשפטים קצב ומנגינה משלהם. ועוד דבר: נראה לי שלכל היצירה יש קונוטציה אקזיסטנציאליסטית, אולי זה גם הענין אליו מכוון ברתנא הייתי צריך לחשוב על ״פילגשו של ויטגנשטיין״ של דיוויד מרקסון. אלא שחבקוק הולך לקראת גאולה בעוד שהדמות של מרקסון אדישה לכל תקווה. כתבת ספר נפלא." מריון פ. 

"I finally started reading the book, and it’s an absolute blast! I love it! I wish I had time to just read it start to finish, but I don't have the luxury to do it this way. One big hurdle was the taxes which I haven’t started until last week, and thank goodness that nightmare is over. Congratulations for the launching tomorrow. Needless to say I wish I could be there. The list of speakers and performers is very impressive." Irit Edelman-Novemsky

"Last night I stayed up till 5:45AM reading אני חבקוק and read till page 176, Chapter 26.  The book pulled me in vigorously.  It did so with its brutal honesty detailing the tribulations that come hand in hand with the most difficult profession in the world - being a creator.  Here, for the first time I have ever read, you detail the enormous effort in a most palpable manner.  And on top of that, you provide gut wrenching symbolism depicting the enormity of your challenge as a shrinking room, to be aided only by nature’s most magnificent and enormous wonders intervening on your behalf!  It takes nothing less than an entire ocean as black as ink in the night, and in all its enormous glory with snow capped colors in the day, aided by the magic of the birds diving and swooping above, which you ultimately join only to fall full speed into the very ocean that you have created.  And as if that were not enough, the trees!!! Those beautifully loyal invisible and abused silently glorious beings of nature.  Why, it takes all the greatest miracles to join forces and provide aid to this lone creator by profession!" Naomi L. Nakao, NY

"The book, and its search for meaning - the meaning behind actions, and the meaning behind the works of art - poems in their case, has touched a deep core in my current existential existence so to say I loved it - will not be the correct description. i savoured every word, and enjoyed your sentences.
the conversations and reflections remind me of my 'schizophrenic' dialogues with myself and/or with the flora and fauna that surround me on my walks either on the estate or in the desert.... they brought up childhood memories, like picking bundles of daffodils on the banks of the yarkon to cheer up my mother's constant sour face.
Congratulations. with gorgeous prose (and poems) you have captured the stormy inner life of a creative person, thanks for this." Hanna Kay, Australia