ארץ העצמות הפורחות

פריחת עצמות היא תופעה מתמשכת,
דיאלוג רב מימדי בין שתי נשים.

אולי הן חברות ילדות, אולי הן אחיות
או אפילו אוהבים;
אך ייתכן שקול אחד שלהם הוא רק קול אחד, דיאלוג פנימי חוקר
אובדן והתחדשות, ייאוש והישרדות,
נבול ופריחה והחלוקה המעורפלת
בין חיים למוות.

פריחת עצמות היא יחידה פואטית אחת המתרחשת
בהווה המתמשך.
הנרטיב עשיר ברמיזות ספרותיות.
זה מביא לחיים מיתוסים חדשים ועתיקים של פוריות
טקסים טבולים בארץ ובמחזוריות של עונות השנה.
מטשטש את הגבולות בין עבר להווה,
בין פרוזה לשירה, הוא יוצר חוויה מיתית, כמעט קבלית,
בו עצמות פורחות בעוצמת השפה.